קישוטה ואח' נ' האלונים 2000 מרצפות ושיש(1998) בע"מ

החלטה

בפני בקשה במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על עיכוב ההליכים והפניית הסכסוך להליך בוררות, בשל תנית בוררות בהסכם שנחתם בין הצדדים ובהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיבה ובתגובה לתשובה זו, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל, ממכלול הטעמים שאפרט.

גדר הדיון

המשיבים הם התובעים בתובענה (להלן: התובעים), התקשרו עם המבקשת (להלן: הנתבעת), לשם רכישת מרצפות לריצוף שטח דירתם ולריצוף סף (פאנל).

בכתב התביעה טענו התובעים, כי שילמו לנתבעת את מלוא הסכום כמוסכם בהזמנת המרצפות (להלן: "ההזמנה") ואולם הנתבעת סיפקה מרצפות בצבעים שונים, דהיינו, מסדרות ייצור שונות, ובכך הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים, לפיו התחייבה לספק מרצפות אחידות ובאיכות מעולה (סעיף 15 לכתב התביעה).

לעומתם, טענה הנתבעת כי סיפקה לתובעים את המרצפות שהוזמנו וכי הטענות בדבר ליקויים ובכלל זה שינוי בגוון המרצפות, נובעות מבעיית רטיבות הקיימת בדירת התובעים ללא כל קשר לסחורה שסופקה, וכן טענה כי במועד קבלת המרצפות לא נתקבלה כל תלונה בדבר אי התאמה.

הנתבעת הפנתה בבקשה לתנית הבוררות המפורטת בתנאים הכלליים להזמנה, בזו הלשון:

"מוסכם בזאת כי כל חילוקי הדעות הנוגעים לטיב המרצפות, יתבררו בפני בורר מומחה אשר יתמנה ע"י הצדדים ובהעדר הסכמה לגבי הבורר- ימונה הבורר ע"י יו"ר אגודת המהנדסים בירושלים."

מנגד, התובעים טענו בתשובה לבקשה, כי תנית הבוררות הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד, על כן יש לפרשו לרעת המנסח, היא הנתבעת. לטענתם, תנית הבוררות מתייחסת לחילוקי דעות הנוגעים לטיב המרצפות, ומכיון שעיקרה של התובענה הינה ערבוב סדרות מרצפות, בניגוד למוסכם ובהפרת חוקי הצרכנות והחוזים, לכן, לשיטתם, לא ניתן להרחיב ולקבוע שהמחלוקת באה בגדרה של תניית הבוררות.

עוד טענו התובעים, כי תביעתם הינה לביטול ההסכם בין הצדדים לפצותם על נזקיהם ובכללו תניית הבוררות.

לעומתם, בתגובה לתשובה, הפנתה הנתבעת לפסיקה לפיה יש לדחות את הטענה בדבר פקיעתה של תנית בוררות עם ביטולו של ההסכם המקורי. מעבר לכך, עמדה הנתבעת על סעיף 5 לחוק הבוררות וחשיבות הליך הבוררות.

תנית בוררות

סעיף 5 לחוק הבוררות מסמיך את בית המשפט לעכב הליכים שהוגשו לפניו והפנית הסכסוך להליך בוררות, אם התקיימו התנאים הבאים:

"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

הגישה המעוגנת בסעיף 5 לחוק הבוררות היא כי הסכם בוררות יכול לחסום תובע מפני בירור תביעתו בבית המשפט אם יעדיף הנתבע את בירורה בפני בורר על פני דיון בפני השופט ובית המשפט לא ימצא טעם מיוחד למנוע זאת מהנתבע. העדפת קיומו ויישומו של הסכם הבוררות הולמת את השקפת החברה ומדיניות בתי המשפט בנוגע לכיבוד הסכמים (ראו; א. שטרוזמן, ספר הבוררות, 64 (2001)).

הלכה היא, כי משנדרש בית המשפט לפרש את תנית הבוררות, יבחר את הפרשנות המרחיבה לפיה דין המחלוקת להתברר במסגרת הליך בוררות כפי שנקבע בהלכה הפסוקה ברע"א 180/07 אמיר כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל ניתן ביום 4.10.09 (פורסם במאגרים)):

"הלכה מושרשת היא כי תניית בוררות המחייבת פניה לבוררות בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים, בדומה לתניה בעניין שלפנינו, יש לפרש בהרחבה, באופן שכל המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ואשר נוגעות לאותם יחסים חוזיים או נובעות מהן, לרבות מחלוקות במישור הנזיקי, תתבררנה במסגרת הליך הבוררות. הגישה "של הפרדה מלאכותית בין עילות שבנזיקין לבין עילות חוזיות הכרוכות באותו עניין עצמו, הינה בבחינת עניין של 'פיצול שערות'" [ע"א 721/86 N.V Optische Industries de Oude Delft נ' תדיראן בע"מ, פ"ד מד [ (4) 259, 262 (1990). כן ראו: ע"א 358/76 C. CZARNIKOW LIMITED נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לא (1) 469, 474 (1976); רע"א 4620/08 Interton Inc נ'AVR Communications Ltd, 1.6.2008), פסקה 22]."